פסק-דין בתיק ת"א 7326-10-09

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזק אשר על פי הטענה, נגרם לתובע שעה שנפגע בידו במהלך החלפת גלגל, בצד הדרך, אירוע הנופל, לטענתו, לגדר "תאונת דרכים" כמוסדר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

לטענת התובע, לאחר שעצר בשולי הדרך והבחין בתקר, הרים את הרכב על "ג'ק" וכאשר ניער את הגלגל על מנת להוציאו ממקומו, החליק ה"ג'ק" ממקומו וכאמור בכתב התביעה "הגלגל וכן הרכב נפלו על ידו הימנית" של התובע. התובע עזב את רכבו בצד הדרך ופסע לביתו, שם פגש בגיסו, אשר חזר עימו אל המקום בו נותר הרכב, החליף את הגלגל והסיע את התובע לקבל טיפול רפואי. בבית החולים גובסה ידו של התובע.

מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 3.5%.

הנתבעת כופרת בפרטי האירוע ומכחישה חבותה.

הראיות

התביעה נסמכת על שתי עדויות עיקריות, זו של התובע וזו של גיסו, מר חאלד פרעוני.

מטעם הנתבעת לא הובאו עדים לאירוע, אולם נשלח על ידה חוקר אשר חקר את נסיבות האירוע הנטען, בין היתר, גבה עדויות מן התובע ומגיסו, עדויות אשר הוקלטו והעדים עומתו עימן, כפי שיובא להלן.

אומר מיד, עיון בגרסאות התובע והעד, אשר ניתנו בתצהירים, בעדות בבית המשפט ובחקירתם על ידי החוקר מטעם הנתבעת, מלמד כי קיימות סתירות, כאלה אשר לא ניתן ליישבן. סתירות אלה הובילוני למסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ודין התביעה, אם כן, להידחות.

אסביר מסקנתי זו, באמצעות פירוט אותן סתירות במספר עניינים מרכזיים בגרסת התובע.

נסיבות גילוי התקר בגלגל

בתצהירו, מסר התובע כי הרגיש בתקר בגלגל (סעיף 4 לתצהיר) ולכן עצר את רכבו.

לעומת זאת, בעדותו מסר כי עד אשר עצר את הרכב, לא ידע מהי התקלה (פרוטוקול, עמ' 15 ש' 28).

ואולם גם באשר לסיבה בעטיה עצר את הרכב, הגירסא אינה אחידה, שכן בעדותו אמר כך:

"באמצע הדרך שמעתי רעש בגלגל ועצרתי" (עמ' 15 ש' 21).

"ש:הרגשת משהו חריג חוץ מהרעש?

ת:לאט, לאט התחלתי להרגיש את הרעש. הייתה לי גם קצת בעיה בהגה.

ש:איך ידעת שזה פנצ'ר ולא בעיה ברדיאטור או בשמן או באגזוז?

ת:עמדתי בצד וירדתי מהרכב וראיתי שיש פנצ'ר.

ש:עצרת כדי לראות מה התקלה ולא ידעת מה זה?